<h1>הרוקח סימן שמ"ה</h1>
<h2>דף כד:</h2>
בפרק א' דסוכה [י' ע"ב] הישן בכילה ערום מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא קרית שמע. ואם הכילה גבוהה י' טפחים לא יוציא ראשו ויקרא. בפ' ג' דברכות היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו מפני הצנה חוצץ בטליתו על לבו וקורא דלבו רואה את הערוה אסור. ואמרי' נמי היתה טליתו חגורה על מתניו מותר לקרות ק"ש אבל לא לתפלה עד שיכסה את לבו. בתוספת' היה ערום או היה עושה מלאכתו ערום הרי זה מכסה עצמו בתבן או בקש ובכל דבר וקורא. לא יכניס אדם ראשו בתוך חיקו וקורא ק"ש. ואם היה אפיקורסתו חגורה לו מבפנים מותר. אין שנים ישנים תחת טלית אחת וקורין ק"ש אלא זה מתכסה בכסותו וזה מתכסה בכסותו וקורא ואם היו בניו קטנים הרי זה מותר. ובפ' ג' דברכות [כד.] אם אשתו עמו ערומה כגופו דמי ומותר. אבל אחר לא אם לא יהיה טלית מפסקת ביניהם דלאו כגופו דמי אבל אשתו ערומה אצלו יחזירו פניהם זה מזה ויקרא ק"ש אע"ג שעגבותיהם נוגעים יחד. בניו ובנותיו מותר עד כדי שדים נכונו ושערך צמח, אבל מיכן ואילך לא. בפ' ג' דברכות (שם) אמר ר' יצחק טפח באשה ערוה אסור לקרות כנגדה. או אם שערותיה מגולות, או בתי זרועותיהן, יש לו לפסוק אם קורא קרית שמע או מתפלל או מברך ברכת המזון. ובאשה אחרת אפילו כל שהוא, ואיתא נמי בירושלמי בפ' ב' דמס' חלה שער באשה ערוה. קול באשה ערוה. כל מקום שדרך האשה להתכסות אם הוא נגלה אסור אף אם היא אשתו וידיה מגולות מותר.
<h2>דף ס:</h2>
הנכנס לישן בלילה קורא קרית שמע עד והיה אם שמוע. ואומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על האדם ומאיר לאישון בת עין ותן חלקנו בתורתך ותרגילני לידי מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה. ואל תביאני לא לידי עבירה ועון ולא לידי נסיון ואל ישלוט בי יצר הרע ותעמידני לעשות מצותיך לשלום ברוך אתה ה' המאיר לעולם בכבודו. במס' שבועות בפרק ידיעות הטומאה (דף טז) [דף טו] ר' יהושע בן לוי קרי יושב בסתר עליון. בפ' א' דברכות [דף ה] צריך לקרות בידך אפקיד רוחי. ויש שקורין המלאך הגואל. לישועתך. ויאמר ה' אל השטן. יברכך. יאר. ישא.
